התנועה לשחרור הנשים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
התנועה לשחרור האישה נקראת גם פמיניזם. מטרת התנועה שוויון זכויות לנשים.[1] זו תנועה תנועה פוליטית, אינטלקטואלית וחברתית שפעלה החל מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 ועד לשנות ה-80 בעיקר במדינות המתועשות במערב. מטרת תנועה פמיניסטית זו הייתה להשיג שוויון חברתי מלא בין גברים לנשים. התנועה ביקרה את הפטריארכיה והסקסיזם שבחברה, הייתה חלק משמעותי מן הגל השני של הפמיניזם. התנועה טענה כי הבעיה העיקרית ביחסי גברים ונשים אינה החוק, אלא באקלים החברתי. התנועה הושפעה רבות מכתביהן של הוגות פמיניסטיות כגון סימון דה בובואר ובטי פרידן. התנועה החלה בארצות הברית שתססה במאבקים חברתיים כמו המאבק לזכויות האזרח והמחאה נגד מלחמת וייטנאם). מארצות הברית התנועה הקרינה גם על ארצות מערב אירופה, קנדה אוסטרליה, יפן וישראל.
דמויות בולטות מן התנועה לשחרור הנשים הן קייט מילט, אדריאן ריץ', שולמית פיירסטון וג'רמיין גריר.
התנועה לשחרור האישה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנועה לשחרור האישה בישראל החלה בתור "הקבוצה לשחרור האישה" ולאחר מכן שינתה את שמה ל"תנועה הפמיניסטית בישראל". החברות בקבוצה היו תחילה סטודנטיות. הן קיימו מפגשים בהם דנו בזכויות ומעמד האישה וביעודה, וקראו ספרים פמיניסטים עליהם דנו במשותף.[2][3]
תחילת פעילותן בישראל הייתה בסוף 1970. פעילותן החלה בחיפה ובירושלים ולאחר מכן התרחבה לתל אביב. הן פעלו בקבוצות נפרדות ללא גוף שאיחד את כולן. בהמשך הנשים בחיפה ותל אביב הקימו אגודה רשומה שנקראה "התנועה הפמיניסטית בישראל".[4]נשות התנועה לא כפרו בשוני בין גברים ונשים ולא שאפו לזהות בתפקידיהם ובמאפייניהם. הן שאפו לחברה בה התפקידים יתחלקו לפי כישורים ולא לפי המין. הן האמינו בזכותן של הנשים לביטוי והגשמת האינדיבידואליות שלהן[2] ועודדו נשים לצאת ללמוד ולעבוד. רעיונות אלו התקבלו בהסתייגות ובזלזול כיוון שבאותה תקופה הנורמה הייתה כי מקומה של האישה בבית וכי עליה להתמקד רק בגידול הילדים ובמשק הבית. בנוסף הייתה תפיסה לא שוויונית על פיה הגבר הוא השולט במשפחה.[5][3] חברות התנועה התייחסו גם לאלימות נגד נשים, לזכותה של האישה על גופה ולתרבות היופי וההתייחסות לאישה כאל אובייקט מיני. הן ערכו כנסים, חילקו חומרי הסברה וארגנו הפגנות ועצומות. בין השאר הפגינו ב-1971 בטקס מלכת היופי נגד החפצת הנשים.[3] דוגמה להתחלת השפעתם ניתן לראות בשביתת עובדות ב-1973 במפעל "עלית". העובדות דרשו להשוות את שכרם לזה של העובדים שעבדו בעבודה זהה וקיבלו תמורתה שכר הגבוה באופן ניכר משכרן. עובדי המפעל הגברים הצטרפו לשביתה והוסיפו דרישות משלהם. דוגמה זו ממחישה אף את האיטיות והקושי שבהפנמת רעיונות התנועה. השביתה הסתיימה בכך שההנהלה קיבלה את כל דרישות העובדים ולא נענתה לדרישות העובדות.[6]
עד סוף שנות השבעים התנועה הושמה לעיתים קרובות ללעג והואשמה כתנועה אמריקאית זרה ולא שייכת לחברה הישראלית. עם זאת חברותיה חוו גם תהליך של העצמה וגילוי עצמי ויצרו מרחב חדש של פעולות נשים. הן חשו ביטחון בדרך בה בחרו. זו הייתה תקופה של התלהבות והתארגנות ראשונית. עלה צורך בספרות כתובה בעברית וכתוצאה נכתבו בתקופה זו מספר ספרים בנושא. היה גם צורך להתחבר אל הדורות הקודמים בארץ ולתת לתנועה משמעות מקומית. על כן עלה רצון לחקור ולהבין את המצב בארץ בנוגע לזכויות הנשים בתקופת קום המדינה. במפגשיהן הן עסקו קריאה משותפת של ספרים ויומני חלוצות מהם למדו כי היה קיים אי שוויון בתקופתן. עלה שבאותם ימים נשים עבדו כגברים בכל עבודות הבניה והחקלאות אך לא היו להם זכויות שוות.[1]התחושה של נשים רבות במהלך שנות השבעים הייתה כי החברה היהודית שנבנתה בארץ יצרה חברה בה יש שוויון בין נשים לגברים. אמונה זו מנעה מהן לראות את מצבן כמות שהוא ולצאת לפעול לשינויו. חברות התנועה קראו תיגר על מוסכמה זו והדבר עורר התנגדות בציבור.
לקראת סוף שנות השבעים החלה התנועה במתן סיוע לנשים במצוקה. חברותיה פתחו מרכזי סיוע לנפגעות אונס ומקלטים לנשים מוכות. בשנות השמונים רוב נשות התנועה הצטרפו לפעילות זו. כיוון חדש זה שינה את אופיה של הפעילות ואת יחס הציבור אליה. בשלב זה הן יכלו למצוא אוזן קשבת בממסד הישראלי. החל תהליך של ניכוס המאבק באלימות כלפי נשים על ידי החברה ומוסדותיה והרעיונות הפמיניסטים הפכו למקובלים מבלי שיהיה צורך לקבל ת התנועה הפמיניסטית עצמה.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 פמיניזם, באתר lib.cet.ac.il
- ^ 1 2
עופר אדרת, "אנשים שאלו מה זה שחרור האשה, אף אחד לא הבין על מה אני מדברת", באתר הארץ, 3 באוגוסט 2023
- ^ 1 2 3 הבלתי חשובים 3 | פרק 8 - אשת חיל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 במאי 2023
- ^ 1 2 "יום אחד יבינו שאנחנו צודקות", באתר lib.cet.ac.il
- ^ על התנועה לשחרור הנשים, באתר כאן ארכיון
- ^ לא מספיק חשוב. התנועה לשחרור הנשים
